ימי קורונה

חוסר וודאות עסקית זו תחושה שקשה להסביר אותה

זו תכלית החרדה, הלחץ, העצב....

אני נזהר מאוד מלבכות, להתבכיין, ולייצר תחושה של מסכנות, זה משהו שהאופי שלי פשוט לא מצליח לתת לי לעשות

אז אני שומר, מחזיק את עצמי, בונה תכניות מגירה לאינספור תרחישים טובים ולא טובים שרובם לא יתממשו ומעטים כן

אבל על תכנית מגירה אחת אני לא אוותר

כשהעסק הזה, בוקה, הגשמת חלום גדולה שלי, יחזור, והוא יחזור

וכשהמוצר המרכזי והחשוב שלנו יוחזר, שהוא בעצם הכסאות שעליהם אתם, אתן ואנחנו ישבנו, יוחזרו

אז אנחנו נחזור בראבק!

כשיהיה מותר לשהות ולא לקחת וללכת, אנחנו נשים מוסיקה, נמלא את המקום בריח של יצירה, ונעוף על החיים שלנו בתקווה שעוד חמש שנים הקורונה תוכל להיות עוד אתגר עצום מסך אתגרים עצומים שהתגברנו עליהם

אוהבים

ממש עוד רגע אתכם