אומרים ישנה ארץ

למחברת שלנו!

"אומרים: ישנה ארץ"

את השיר "אומרים: ישנה ארץ" כתב
שאול טשרניחובסקי פעמיים

פעם בחוסר תקווה

ופעם עם תקווה

לא מעט פעמים בחיים המורכבים שלנו אפשר לכתוב את הסיפור שלנו פעמיים, או יותר

אנחנו חיים ביקום שמרגיש כמו סיר לחץ

וארץ ישראל בפרט היא מוקד לתחושת פער וקונטרסט כמעט יומיומית

ייאוש ותקווה חיים במקביל בשותפות גורל

לימים טובים יותר…..

אמן

אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ,
אֶרֶץ רְוַת שֶׁמֶשׁ…
אַיֵּה אוֹתָהּ אֶרֶץ?
אֵיפֹה אוֹתוֹ שֶׁמֶשׁ?

אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ
עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה,
שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי-לֶכֶת
צָצִים עַל כָּל גִּבְעָה.

אֶרֶץ – בָּהּ יְקֻיַּם
כָּל אֲשֶׁר אִישׁ קִוָּה,
נִכְנַס כָּל הַנִּכְנָס –
פָּגַע בּוֹ עֲקִיבָא
.
שָׁלוֹם לְךָ, עֲקִיבָא!
שָׁלוֹם לְךָ, רַבִּי!
אֵיפֹה הֵם הַקְּדוֹשִׁים,
אֵיפֹה הַמַּכַּבִּי?"

עוֹנֶה לוֹ עֲקִיבָא,
אוֹמֵר לוֹ הָרַבִּי:
"כָּל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים,
אַתָּה הַמַּכַּבִּי!"

את השיר "אומרים: ישנה ארץ" כתב המשורר והרופא שאול טשרניחובסקי בברלין, בתקופה שבה קיווה וחיכה לעלות ארצה.

הוא כתב את השיר פעמיים: בפעם הראשונה בברלין ב-1923, יש אומרים שבזמן נסיעה בחשמלית, בעת שבה התעכבה עלייתו ארצה כי לא הצליח למצוא בארץ עבודה.

הגרסה הראשונה מלאה ספק, "אֵיפֹה הִיא הָאָרֶץ? / אַיֵּה אוֹתָהּ גִּבְעָה?", מלאת אכזבה, "כֵּיצַד זֶה תָעִינוּ? /טֶרֶם הוּנַח לָנוּ? / אוֹתָהּ אֶרֶץ-שֶׁמֶשׁ, / אוֹתָהּ לֹא מָצָאנוּ" ומגיעה לכדי ייאוש: "אוּלַי… כְּבָר אֵינֶנָּהּ? / וַדַּאי נִטַּל זִיוָהּ! / דָּבָר בִּשְׁבִילֵנוּ / אֲדֹנָי לֹא צִוָּה…

בתמונה: שאול טשרניחובסקי, בעיר אודסה, בערך בשנת 1910.
מתוך ארכיון יוסף קלוזנר.

הנה הגרסה הראשונה שנכתבה בברלין:

אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ,
אֶרֶץ שְׁכוּרַת שֶׁמֶשׁ…
אַיֵּה אוֹתָהּ אֶרֶץ,
אַיֵּה אוֹתָהּ שֶׁמֶשׁ?

אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ,
עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה,
שִׁבְעָה כוֹכְבֵי-לֶכֶת
צָצִים עַל כָּל גִּבְעָה.

אֶרֶץ – בָּהּ יִתְקַיֵּם
כָּל אֲשֶׁר אִישׁ קִוָּה –
אֵיפֹה הִיא הָאָרֶץ?
אַיֵּה אוֹתָהּ גִּבְעָה?

נִכְנַס כָּל הַנִּכְנָס,
פָּגַע בְּאָח כְּהִגָּמְלוֹ,
פּוֹרֵשׂ אֵלָיו שָׁלוֹם –
וְאוֹר לָאִישׁ וְחָם לוֹ.

אַיָּם: אוֹתָהּ אֶרֶץ,
כּוֹכְבֵי אוֹתָהּ גִּבְעָה?
מִי יַנְחֵנוּ דֶרֶךְ
יַגִּיד לִי הַנְּתִיבָה?

כְּבָר עָבַרְנוּ כַמָּה
מִדְבָּרִיוֹת וְיַמִּים,
כְּבָר הָלַכְנוּ כַמָּה,
כֹּחוֹתֵינוּ תַמִּים.

כֵּיצַד זֶה תָעִינוּ?
טֶרֶם הוּנַח לָנוּ?
אוֹתָהּ אֶרֶץ-שֶׁמֶשׁ,
אוֹתָהּ לֹא מָצָאנוּ.

אוּלַי… כְּבָר אֵינֶנָּהּ?
וַדַּאי נִטַּל זִיוָהּ!
דָּבָר בִּשְׁבִילֵנוּ
אֲדֹנָי לֹא צִוָּה…

תווים לשיר "אומרים ישנה ארץ" ללחן של י.אנגל.

שלש מנגינות לשירים מאת ש' טשרניחובסקי : לקול ולפסנתר

הגרסה השנייה, שאותה חיבר טשרניחובסקי בשנת 1923 לקראת ועידה עולמית של תנועת "החלוץ" הייתה מלאה רוחות של תקווה וגבורה ואליה נכנסו גם המכבים וגם רבי עקיבא. בימי עליית הציונות היו המכבים שנלחמו ביוונים סמל לגיבורים אמיצים, יהודים מסוג חדש שאינם מחכים בידיים שלובות ומוכנים להסתכן ולהילחם כדי לשחרר את הארץ ולהביא את הגאולה. רבי עקיבא המוזכר בשיר, נחשב למנהיג הרוחני של מרד בר כוכבא ברומאים, ולכן נחשב גם הוא סמל של גבורה ועמידה מתוך אמונה. אפשר שבתוספות האלה לשיר ביקש המשורר למלא את לב הבאים לוועידת החלוץ תקווה, לעודד אותם לעלות ארצה על אף המכשולים, ולקחת חלק בבניית הארץ. אותה ארץ.

"אומרים ישנה ארץ" ראה אור בספרים פעמיים: בפעם הראשונה בשנת 1924 בספר "שירים חדשים" ובפעם השנייה, בלא מעט שינויים, בכרך השלישי של "כתבי ש. טשרניחובסקי", שראה אור ב-1929.

מיואל אנגל לשלמה ארצי – על שלושה לחנים לשיר

את הלחן הראשון לשיר כתב יואל אנגל בשנת 1926.

הוא בחר בנוסח השני של השיר והגדיל לעשות והכפיל את הבית האחרון: "כָּל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, אַתָּה הַמַּכַּבִּי! אַתָּה הַמַּכַּבִּי!".

הוא הדגיש את המילים האופטימיות האלה על רקע מנגינה פשוטה ונאיבית שחיבר, שהיא כמו שיר לילדים על ארץ מהאגדות,

נעמי שמר הלחינה טקסט שמשלב בין שתי הגרסאות של טשרניחובסקי.
היא ויתרה לגמרי על הבית האחרון והפסימי, הלחינה את השיר כמעט כמו שיר ערש או שיר אגדה שהמאזין לו נשאר עם תחושה נאיבית, נוסטלגית, קסומה, אבל גם מתעתעת – ארץ שהייאוש והתקווה דרים בה בכפיפה אחת.

שלמה ארצי הלחין את הגרסה הראשונה של השיר.
הוא השמיט מהשיר את הבית השלישי (אֶרֶץ – בָּהּ יִתְקַיֵּם כָּל אֲשֶׁר אִישׁ קִוָּה – / אֵיפֹה הִיא הָאָרֶץ? / אַיֵּה אוֹתָהּ גִּבְעָה?) והפך את הבית האחרון והפסימי לפזמון חוזר (אוּלַי… כְּבָר אֵינֶנָּהּ? / וַדַּאי נִטַּל זִיוָהּ! / דָּבָר בִּשְׁבִילֵנוּ / אֲדֹנָי לֹא צִוָּה…).

ירדן בר כוכבא ובנות בראון (בלחן של שמר)

מאמציו של טשרניחובסקי לעלות ארצה נמשכו שנים הרבה. הפעם הראשונה שבה ביקש לעלות ארצה ולקבל משרת רופא הייתה ב-1921. בקשתו נדחתה. טשרניחובסקי עבר מקושטא לברלין והמשיך משם בניסיונותיו לקבל סרטיפיקט לעלות. בקשותיו שוב נדחו. ב-1925 הצליח להגיע לביקור ראשון בארץ ישראל. אחרי כן המשיך לנדוד ואפילו גר באמריקה שנה. רק במאי 1931 הצליח סוף סוף להגשים את חלומו ולעלות ארצה.